כהן ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 9.5.12 (להלן:"התאונה") תאונה בה היו מעורבים רכב התובעים, מספר רישוי 8309118 נהוג בידי תובעת 3 (להלן:"רכב התובעים") ורכב מס' רישוי 7995624 נהוג בידי נתבע 2 ומבוטח בנתבעת 1 (להלן:"רכב הנתבעים").

בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

1.נזק לרכב על פי דוח שמאי בסך של - 6,714 ₪.

2.שכר טרחה שמאי בסך של - 880 ₪.

3.ירידת ערך הרכב בסך של - 1,250 ₪.

4.הפסד ימי עבודה בסך של - 1,500 ₪.

5.הוצאות בסך של - 1,500 ₪.

להוכחת הנזקים הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי מסמכים ותמונות.

תובע 2, בעל פוליסת הביטוח לגבי רכב התובעים, המחזיק והמשתמש בו ציין בעדותו הדברים הבאים:

"הבעלים הפורמלי של רכב שמספרו הרשוי 8309118 הנו עוזי כהן, תובע 1. אני בעל הפוליסה לגבי רכב זה והמחזיק והמשתמש בו. הגשתי גם יפוי כח שסומן ת/1 מעוזי כהן בעניין זה. ביום 9.5.12 נהגה ברכב שמספרו 8309118 תובעת 3 עדי כהן שהיא אשתי. הרכב היה מעורב בתאונה, אני לא הייתי נוכח בזמן התאונה. אשתי ציינה בפניי שמי שפגע ברכב בו נהגה ואחראי לתאונה הנו נתבע 2 סודרי יעקב ורכב זה מבוטח בנתבעת 1 אליהו חברה לביטוח. לרכב נגרמו נזקים וצורפו לכתב התביעה מסמכים ותמונות המעידים על גובה הנזק, הוגשה חוות דעת שמאי ממנה עולה שסכום הנזקים הכולל מגיע לסך של 6,714 ₪, כמו כן אנו תובעים שכ"ט שמאי בסך 880 ₪, מע"מ 926 ₪, אני לא שילמתי מע"מ אבל הרכב נמכר במחיר נמוך משוויו בשוק, נגרמה ירידת ערך לרכב זה בסך של 1,250 ₪. כמו כן אני תובע אבדן ימי עבודה ועגמת נפש בסך 1,500 ₪ והוצאות בסך 1,500 ₪ שכן עורך דין הכין את כתב התביעה. אני רוצה לציין שאחרי שקרתה התאונה, התובעת 3, אשתי התקשרה אלי והגעתי למקום התאונה רבע שעה אחרי שהתרחשה. כשאני הגעתי הרכבים היו חונים בצד שמאל לדרך ואשתי אמרה שהיא ונתבע 2 הזיזו את כלי הרכב ממקום התאונה כדי שהתנועה תוכל לזרום. כלי הרכב חנו בשולי הכביש אחרי התאונה ואחרי שהוזזו ממקומם.

נבקש לפסוק את סכום הנזק בצרוף הפרשי ריבית הצמדה והוצאות".

בחקירתו הנגדית על ידי נציג נתבעת 1 לשאלה "לא תיקנתם את הרכב" השיב "נכון". לשאלה "אני אומר לך שכדי לתבוע ירידת ערך לרכב צריך קודם לתקן את הרכב ולאחר מכן בודקים את טיב התיקון כדי לראות אם נוצרה ירידת ערך או לא" השיב "אני לא שמאי ולא מבין בזה". לשאלה "אם לא תיקנתם את הרכב מדוע אתה תובע אבדן ימי עבודה ולפי איזה חישוב" השיב " נתתי לעורך דין לטפל בעניין והייתי צריך שנתיים לחפש את הנתבעים וזה לקח לי זמן עבודה והוצאות".

תובעת 3, עדי כהן, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

"ביום 9.5.12 נהגתי ברכב מס' 8309118 שזה רכב שרשום על שם תובע 1 ובעלי ואני מחזיקים בו והפוליסה היא על שם בעלי. נהגתי את הרכב בכביש מס ' 1, זה היה בשעות אחר הצהריים והילדים שלי היו ברכב והייתי בדרכי לחמותי והייתי בחודש תשיעי להריוני. נסעתי כאמור בכביש מס' 1, נסעתי בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה במהירות של כ-80 קמ"ש, האטתי קצת את מהירות הרכב ואז הרכב שנסע מאחוריי לא שמר מרחק ופגע ברכב שלי מאחור. הוברר שמי שנהג ברכב שפגע ברכב שלי מאחור הוא סודרי יעקב, נתבע 2 והוא נהג ברכב 7995624 ואחרי התאונה הוא אמר לי "מזל שנשארנו בחיים". לרכב נגרמו נזקים במפורט בדוח שמאי ומסמכים שצרפתי לתביעה".

בחקירתה הנגדית לשאלה "לפני שנכנסת לכביש מס' 1 מאיזה כביש הגעת" השיבה "אני לא יודעת את מספר הכביש בו נסעתי לפני שנסעתי בכביש מס' 1". לשאלה " בטופס הודעתך מוצג א את כותבת בשורה ראשונה: "במהלך נסיעה בכביש 4 מצפון לדרום נסעתי בכביש 4 במחלף לכוון ירושלים לכביש 1 בצדו השמאלי של הכביש ואותתי ימינה לצדו הימני של הכביש". השיבה

" מה שכתוב זה נכון, זה מה שאמרתי. אותתי ימינה אבל לא פניתי. רק האטתי טיפה את מהירות נסיעתי". לשאלה "מדוע האטת את מהירות הנסיעה שלך מהמהירות המקורית שבה נסעת" השיבה " האטתי את המהירות שלי אולי ל-70 קמ"ש. הבום הזה שקיבלתי ברכב שלי מאחור עדיין מהדהד בראשי. גם נתבע 2 אחרי התאונה אמר לי שמזל שנשארנו בחיים, הוא אמר לי שזה בזכות ההילולה שהוא היה בה בל"ג בעומר". לשאלה " אני אומר לך שכתוצאה מכך שהתבלבלת בין הנתיבים בנסיעה בכביש מהיר קיבלת החלטה שגויה ועצרת בעצירה פתאומית באמצע הנתיב שבו נסעת ובכך גרמת לתאונה שבה הרכב שבו נהג נתבע 2 שנסע מאחורייך פגע בחלק האחורי של הרכב שלך". השיבה שלא היה כדבר הזה.

נתבע 2 סודרי יעקב אשר נהג ברכב הנתבעים עובר לתאונה תאר בעדותו את אופן קרות התאונה בציינו כדלקמן:

"ביום 9.5.12 בשעות אחר הצהריים נהגתי ברכב שמספרו 7995624, רכב שמבוטח בנתבעת 1, זה היה רכב של שכן. נסעתי בכביש מס' 4 מכוון בני ברק לירושלים. לאחר מחלף חיריה הכביש מתפצל ל-3 נתיבים כאשר הנתיב הימני קיצוני הוא לכוון מערב ושני הנתיבים האחרים הם לכוון ירושלים, דהיינו לכביש מס' 1. עוד לפני שעליתי למחלף לכוון ירושלים דהיינו במקום בו מתפצל כביש 4 ל-3 נתיבים כפי שהסברתי. אני עליתי כשאני נוהג ברכב שבו נהגתי למחלף שיש בו 2 נתיבים, מצד ימין שלי היה אי תנועה ומצד שמאל נתיב לכוון ירושלים ואני נהגתי בנתיב הימיני בין שני הנתיבים לכוון ירושלים על המחלף עצמו, כמאה מטר לפניי נהגה התובעת 3 ברכב שלה בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים. כאשר הרכב שלי היה בנסיעה על המחלף עצמו בנתיב הימני והרכב של תובעת 3 היה אף הוא על המחלף כמאה מטר לפני בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים אז לפתע התובעת 3 סטתה ימינה כוון נסיעתה בפתאומיות ונעצרה עצירה מוחלטת וזה על המחלף עצמו. היא לא אותתה טרם סטתה ימינה כוון נסיעתה ואז כתוצאה מעצירתה הפתאומית אני פגעתי עם חזית צד שמאל של הרכב שלי בחלק האחורי של רכב התובעת 3- במספר של הרכב. אני צילמתי באמצעות טלפון נייד שלי את החלק הקדמי של הרכב שלי כפי שנראה אחרי התאונה – מוגש ומסומן נ/1 ואת החלק האחורי של רכב התובעת-מוגש ומסומן נ/2".

עוד העיד נתבע 2 כי "התאונה לא היתה על המחלף עצמו, זה היה בסוף המחלף" ובהמשך ציין "אני אומר שהתאונה היתה בהתחלת העליה למחלף.